החלטה בתיק ת"א 1147-06-13

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, להלן ההחלטה לעניין הסמכות המקומית:

1. אשר לטענה כי המבקש לא העלה טענתו זו בהזדמנות הראשונה, הרי שדינה להידחות.

על דרך השגרה, "ההזדמנות הראשונה" הינה כתב ההגנה. יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם תיחשב ההזדמנות הראשונה ככזו, אף טרם הגשת כתב הגנה, אם התנהלו הליכים, אשר במסגרתם היה מקום לצפות כי תעלה הטענה ביחס לסמכות המקומית.

בעת הגשת הבקשה דנן, טרם הוגש לתיק כתב הגנה. אמנם הוגשה מטעם המבקש בקשה למתן פרטים נוספים, אולם אין מקום לראות בה את "ההזדמנות הראשונה" לשם העלאת טענת הסמכות המקומית, שכן בקשה מעין זו אינה מהווה כניסה לדיון לגופו של עניין, ולמעשה הוגשה ע"י המבקש על מנת שיוכל לפרוש את פרשת הגנתו. משכך יש לקבוע, כי המבקש לא החמיץ את ההזדמנות לטעון לעניין הסמכות המקומית, כשלא כלל בקשה זו במסגרת בקשה מקדמית נוספת שהגיש לתיק.

2. לגופו של עניין, מודה המשיב כי אין הסכם חתום בין הצדדים. לטענתו, נכרת הסכם בע"פ, במסדרונות ביהמ"ש בפ"ת.

טענה זו - ביחס לנסיבות ההתקשרות במסדרונות ביהמ"ש בפ"ת -  לא הועלתה בכתב התביעה (ראה סעיף 9 לכתב התביעה), ונזכרה לראשונה במסגרת התגובה לבקשה לעניין הסמכות המקומית.

המבקש מצידו, הכחיש טענה זו, וטען, כי לו נכרת הסכם כזה, המוכחש על ידו, היתה מתבצעת הכריתה במשרדו.

מאחר וכאמור, הועלתה הטענה בדבר מקום כריתת ההסכם בע"פ, לראשונה, בתגובת המשיב, מצאתי לנכון, לשם הכרעה בבקשה דנן בלבד (ומבלי לקבוע מסמרות לגופה של התביעה), להעדיף את גרסת המבקש, הטוען לאי כריתתו של הסכם.

לכן, יש לפנות לחלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות סד"א, תשמ"ד - 1984,  מהן מתבקשת המסקנה כי יש מקום להורות על העברת הדיון לביהמ"ש המוסמך, הוא בימ"ש השלום בירושלים, נוכח מקום מושבו של הנתבע, שהוא אף המקום אשר היה נועד לקיום ההתחייבות.

אשר על כן, הנני מורה על העברת הדיון לביהמ"ש המוסמך, הוא ביהמ"ש השלום בירושלים.

המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך כולל של 900 ש"ח.

ניתנה היום,  ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: